סקירת מערכות מאוחרת

מאת מערכת אמא פלוס 29/10/2011

סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקת אולטרא סאונד המבוצעת דרך הבטן, בשליש השני להיריון האישה. ניתן לבחור האם לבצע את הבדיקה במימון של קופות החולים השונות או לבצעה באופן פרטי אצל הרופאים המורשים לכך. (את יכולה לבחור לבצע את סקירת המערכות המוקדמת במימון קופות החולים או את הסקירה המאוחרת בהתאם לרצונך).

חשיבותה של סקירת מערכות מאוחרת:
בסקירת המערכות המוקדמת בגלל שלב ההיריון הראשוני נצפים לעיתים מומים קטנים במיוחד אשר נראים ביתר בירור במהלך סקירת מערכות מאוחרת (כגון: מומי כליות, מומי פנים, מומי מערכת העצבים ומומי הלב).

הקלות יחסית בה ניתן לאתר מומים רבים שנראו בסקירה המוקדמת קטנים ולא ברורים נובעת מהעובדה הפשוטה כי בשלב בו מתבצעת סקירת המערכות המאוחרת העובר בשל ומפותח יותר.

מהי בעצם סקירת מערכות מאוחרת:
בסקירת מערכות מאוחרת סוקר הרופא באמצעות אולטרא סאונד את איברי העובר המפותים על מנת לנסות ולגלות מומים, שלא התגלו בסקירת המערכות המוקדמת או שהתפתחו בעובר מאז. הבדיקה הזו מומלצת ביותר על ידי משרד הבריאות ונמצאת בסל הבריאות והיא מכונה גם "בדיקת טרימסטר שני". הבדיקה מבוצעת על ידי רופאי נשים שהוסמכו לבצע אותה.

מהלך הבדיקה ואורכה:
אם החלטת לא לבצע סקירת מערכות מוקדמת תופני עלי רופאך האישי לביצוע בדיקת הסקירה המאוחרת בין השבועות 19 – 21, במידה ועברת בדיקת סקירת מערכות מוקדמת תעשי את הסקירה המאוחרת בין שבועות 22 – 24. הבחירה אם לבצעה באופן פרטי או דרך קופת החולים אליה את משתייכת נתונה להחלטתך.

הסקירה המאוחרת היא בדיקה המבוצעת דרך הבטן, עם זאת לעיתים יש צורך לבדוק איברים שונים כגון: אורך צוואר הרחם ואיברים הנמצאים ליד צוואר הרחם אותם לא ניתן לראות דרך הבטן ולכן יש צורך בסקירה וגינאלית. אורך הבדיקה משתנה מרופא לרופא, אך נשים רבות טוענות כי הבדיקה אורכת זמן רב יותר אצל רופא פרטי שבודק את האישה בצורה מקיפה ודקדקנית יותר.

מה נבדק בסקירה המאוחרת?
במרץ 2006 פרסמה החברה לאולטרא סאונד במיילדות וגניקולוגיה מסמך הנחיות מפורטות לבדיקת אולטרא סאונד לנשים הרות. מטרת המסמך להנחות את הרופאים לגבי האיברים שיש עליהם לסקור ולבדוק ביתר פירוט במהלך בדיקות הסקירה המוקדמת והמאוחרת כאחד.

ממצאי הסקירה המאוחרת:
ממצאי הסקירה המאוחרת נחלקים לשניים:

1. סמן רך – המעיד על שינוי מזערי באנטומיה של העובר שהרופא עלול לאתר במהלך הבדיקה. הסמן עצמו אינו מהווה בעיה לעובר. קיומו יכול להעיד כי ייתכן וקיים סיכוי שהעובר סובל מבעיה כרומוזומאלית כלשהי. במידה והרופא איתר שני סמנים רכים גובר הסיכוי לבעיה כרומוזומאלית בעובר.

2. מומים מולדים – מומים אלו מחייבים טיפול ומעקב גם לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על איכות חייו, מהלך חייו ותוחלת החיים של העובר. הם עלולים לגרום לנכות נוירולוגית ופיזית קשים ויש לגשת לייעוץ עם הגורמים המתמחים על מנת לקבל החלטות בדבר המשך ההיריון.

גם בבדיקה זו חשוב לציין כי לא ניתן לגלות את כל המומים הקיימים כדוגמת אוטיזם ושיתוק מוחין.

עוד על בדיקות שקיפות עורפית, סקירת מערכות ועוד- תוכלי למצוא כאן באתר.

שם:
שם חבר:
אימייל חבר:
תוכן :	שלום, מצאתי מאמר מעניין ורציתי להמליץ לך עליו. להלן הקישור למאמר <a href="http://www.tinokima.co.il/articlesread-articles-heb-27.html">http://www.tinokima.co.il/articlesread-articles-heb-27.html</a>
תקנון האתר :	בלחיצה על שלח אני מאשר את התקנון.

שם :
דואר אלקטרוני :
נושא / כותרת :
תוכן :
תקנון האתר :	בלחיצה על שלח אני מאשר את התקנון.

פתיחת/סגירת כל התגובות למאמר זה יש 0 תגובות